ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25% ומגמת ההפחתות כבר התחילה. בדיוק ברגע כזה הבנק מציע לכם פיקדון ל”שנה בריבית מיוחדת”, ובמקביל מישהו בעבודה מספר על קרן כספית ש”עדיפה בגלל המס”. שניהם צודקים חלקית. ההשוואה בין קרן כספית לפיקדון לא מוכרעת לפי מספר הריבית שרואים בפרסומת, אלא לפי שלושה דברים שרוב האנשים לא מחשבים: המס, האינפלציה, והשאלה מתי תצטרכו את הכסף.

ההבדל האמיתי: 15% על הכול מול 25% על מה שמעל המדד

פיקדון שקלי לא צמוד ממוסה ב-15% מהריבית הנומינלית. הבנק מנכה את המס במקור בכל תשלום ריבית, ולא משנה מה עשה המדד באותה תקופה. ריבית של 4.2% ברוטו הופכת ל-3.57% נטו — תמיד.

קרן כספית ממוסה ב-25%, אבל רק על הרווח הריאלי — התשואה פחות עליית המדד מיום הקנייה ועד המכירה. אם הקרן הניבה 3.15% אחרי דמי ניהול והמדד עלה 1.5%, המס חל על 1.65% בלבד. המס האפקטיבי יוצא כ-0.4% מהסכום, פחות מרבע ממה שהפיקדון משלם. ואם המדד עלה יותר מהתשואה — אין מס בכלל.

יש כאן שני יתרונות נוספים שנשכחים: בקרן המס מנוכה רק במכירה (דחיית מס), ורווח מקרן ניתן לקיזוז מול הפסדים בניירות ערך. ריבית מפיקדון אינה ניתנת לקיזוז.

אינפלציית האיזון — על מה אתם בעצם מהמרים

בגלל שהמס בקרן תלוי באינפלציה, יש שיעור אינפלציה אחד שבו שני האפיקים משאירים אותו נטו בדיוק. מעליו הקרן מנצחת, מתחתיו הפיקדון. זו אינפלציית האיזון, וזה המספר שבאמת צריך להכיר לפני שמחליטים.

הנקודה המפתיעה: כשהבנק מציע ריבית גבוהה משמעותית מריבית בנק ישראל, ייתכן שאין אינפלציית איזון בכלל — הפיקדון עדיף בכל תרחיש, כי גם אם המס על הקרן יתאפס, הרווח הברוטו שלה נמוך מהנטו של הפיקדון. לדוגמה, על 100,000 ₪ לשנה, פיקדון ב-4.2% מול קרן ב-3.25% פחות דמי ניהול: הפיקדון משאיר כ-3,570 ₪ נטו, הקרן כ-2,740 ₪. פער של יותר מ-800 ₪ לטובת הפיקדון. לעומת זאת בפיקדון לשלושה חודשים בריבית של 3.2%, שני האפיקים כמעט שווים והאינפלציה מכריעה.

המסקנה: הריבית שהבנק מציע לכם בפועל — אחרי מיקוח — היא הנתון החשוב ביותר בהשוואה, לא הריבית הממוצעת שמופיעה בכתבות.

כשהריבית יורדת: פיקדון נועל, קרן מגלגלת

פיקדון בריבית קבועה נועל את הריבית ליום הפתיחה. קרן כספית מחזיקה מק”מ ופיקדונות קצרים שמתחלפים כל הזמן, ולכן התשואה שלה יורדת תוך שבועות אחרי כל הפחתת ריבית. במחזור הפחתות — כמו זה שאנחנו נמצאים בו — זהו יתרון ברור לפיקדון: הפחתה של 0.25% מחר לא תשנה כלום בפיקדון, אבל תוריד מהקרן כמאתיים שקל נטו על כל 100,000 ₪ לשנה.

בכיוון ההפוך, מי שמצפה שהריבית תישאר גבוהה יותר זמן מהצפוי, או שהאינפלציה תפתיע כלפי מעלה, יעדיף את הקרן. כדאי לעקוב אחרי ריבית בנק ישראל והמדד לפני שמקבעים כסף לשנה.

נזילות: הפרמטר שאין לו מחיר בטבלה

קרן כספית נמכרת בכל יום מסחר והכסף זמין למחרת, בלי קנס. פיקדון סגור לתקופה, ומשיכה מוקדמת — אם מותרת — מוחקת בדרך כלל את רוב הריבית. לכן השאלה “מה עדיף” מתחילה בשאלה אחרת: האם יש סיכוי שאצטרך את הכסף לפני סוף התקופה? אם התשובה היא “אולי”, הנזילות של הקרן שווה יותר מכמה מאות שקלים של הפרש ריבית. אם הכסף באמת פנוי לשנה — הפיקדון בריבית טובה מנצח ברוב התרחישים של 2026.

לחשב במקום לנחש

כל המספרים למעלה תלויים בסכום, בטווח, בריבית שהבנק הציע לכם, בדמי הניהול ובאינפלציה שאתם מצפים לה. מחשבון קרן כספית מול פיקדון של lior-ai עושה את החשבון הזה בשנייה: מזינים סכום, בוחרים טווח (3, 6, 12 או 24 חודשים), מעדכנים את הריבית שקיבלתם מהבנק ואת ציפיות האינפלציה — ומקבלים נטו אחרי מס בכל אפיק, את אינפלציית האיזון, טבלת השוואה לפי טווח, ואת ההשפעה של הפחתת ריבית של 0.25% על כל אחד. יש גם אפשרות לסמן “הגעתי לגיל פרישה” והמחשבון מחיל את הפטור לפי סעיף 125ד. השירות חינמי, בעברית, בלי הרשמה, ואינו ייעוץ השקעות — לסכומים משמעותיים כדאי להתייעץ עם יועץ מורשה.

3 טעויות נפוצות בהשוואה

להשוות ברוטו לברוטו. 4% בפיקדון ו-3.5% בקרן נראים כמו הכרעה ברורה, אבל המס עובד אחרת בכל אפיק. משווים רק נטו.

להתעלם מדמי הניהול. דמי ניהול בקרן כספית נעים בין 0.06% ל-0.25% — פער שנשמע זניח, אבל בסביבת תשואה של 3% הוא כמעט עשירית מהרווח. בוחרים קרן זולה.

לנעול כסף שאולי תצטרכו. הריבית ה”מיוחדת” על פיקדון לשנתיים נעלמת ברגע שמושכים מוקדם. כסף לחירום, למס או להוצאה קרובה — לא נועלים.

שורה תחתונה

ב-2026, עם ריבית יורדת ואינפלציה בתוך היעד, פיקדון בריבית שנתית טובה משאיר לרוב יותר נטו מקרן כספית — בתנאי שהכסף באמת פנוי לכל התקופה. קרן כספית מנצחת כשהאינפלציה גבוהה, כשהבנק מציע ריבית נמוכה, וכשאתם צריכים גישה לכסף. הריצו את המספרים שלכם לפני שחותמים על הפיקדון הבא.