מחשבון שכר נטו וברוטו — שאלות ותשובות

כל מה ששואלים על חישוב שכר נטו וברוטו — מנקודות זיכוי ועד עלות מעביד, בתשובות ישירות ובעברית פשוטה.

תלוש השכר הוא אחד המסמכים שהכי הרבה אנשים מקבלים ואף אחד לא מלמד לקרוא. עשר התשובות כאן מסבירות את הרכיבים שקובעים כמה באמת נכנס לחשבון, ומה כדאי לבדוק לפני שיחת שכר או מעבר בין מקומות עבודה.

מעבר למחשבון השכר ←

10 שאלות שנשאלות הכי הרבה

מחשבים נטו על ידי הפחתה של ארבעה רכיבים עיקריים מהשכר ברוטו: מס הכנסה לפי מדרגות, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, הפרשת העובד לפנסיה והפרשת העובד לקרן השתלמות אם קיימת. אחר כך מקזזים מהמס נקודות זיכוי, שכל אחת מהן מקטינה את חבות המס בסכום קבוע לחודש. בגלל שמדרגות המס מדורגות, שקל נוסף בברוטו לא מתורגם לשקל נוסף בנטו, והתוספת קטנה ככל שעולים במדרגות. סדר הפעולות והתקרות משנים את התוצאה, ולכן קל יותר להזין ברוטו במחשבון ולקבל פירוט מלא של כל ניכוי בנפרד.

נקודת זיכוי היא סכום קבוע שמופחת ישירות מסכום המס שאתם חייבים, ולא מההכנסה — ולכן היא שווה יותר מהוצאה מוכרת באותו גובה. כל תושב ישראל מקבל מכסה בסיסית, ומעליה נצברות נקודות לפי מצב אישי: נשים, הורים לילדים לפי גיל, עולים חדשים, חיילים משוחררים, סטודנטים שסיימו תואר, הורים יחידים ועוד. רבים לא מדווחים למעסיק על זכאות שנוספה להם ומשלמים מס מיותר במשך שנים. הסכום לנקודה והתנאים המדויקים נקבעים ברשות המסים ומתעדכנים, ולכן בדקו את המצב שלכם מול רשות המסים או מול חשב השכר, ולאחר מכן הזינו את המספר במחשבון.

הסיבה הנפוצה ביותר היא רכיבים חד-פעמיים בתלוש. מענק, שעות נוספות, הבראה, החזר הוצאות או שווי שימוש ברכב מגדילים את ההכנסה החייבת באותו חודש ודוחפים חלק ממנה למדרגת מס גבוהה יותר, ולכן הנטו לא עולה ביחס ישר. סיבות נוספות: תקרות ביטוח לאומי שנפרסות לאורך השנה, שינוי בנקודות הזיכוי, סיום או תחילת הפרשה לקרן השתלמות, וחישוב מס מצטבר שמתקן חודשים קודמים. אם הפער נראה חריג, השוו בין שני התלושים שורה מול שורה והריצו את שניהם במחשבון — כך רואים בדיוק איזה רכיב זז.

עלות מעביד היא הסכום הכולל שהעסקת העובד עולה למעסיק, והיא תמיד גבוהה מהברוטו כי היא מוסיפה עליו את חלק המעסיק בהפרשות: פנסיה, פיצויים, קרן השתלמות וביטוח לאומי, ולעיתים גם רכב, טלפון, ביטוחים והוצאות נלוות. ההבדל חשוב בשתי סיטואציות: כשמנהלים משא ומתן על שכר וכדאי לדעת מה המספר האמיתי שעל השולחן, וכשעצמאי מתמחר את עצמו מול חלופה של משרה. המחשבון מציג את שלושת המספרים יחד — נטו, ברוטו ועלות מעביד — כדי שאפשר יהיה לדבר על אותה עסקה בשלוש השפות שבהן היא נמדדת.

משווים נטו מול נטו, לא ברוטו מול ברוטו. שתי הצעות עם אותו ברוטו יכולות להניב נטו שונה בגלל הרכב שונה של רכיבים חייבים ופטורים, שיעור הפרשה שונה לפנסיה, קיום או היעדר קרן השתלמות ושווי שימוש ברכב. אחרי הנטו, הוסיפו לתמונה את מה שלא מופיע בתלוש: מרחק נסיעה ועלותה, שעות נוספות בפועל, ימי חופשה, גמישות והזדמנויות קידום. דרך פשוטה לעשות את זה היא להזין כל הצעה בנפרד במחשבון, לרשום את שני הנטו זה לצד זה, ורק אז לשקלל את הגורמים שלא ניתנים לחישוב.

כן, בטווח הקצר — חלק העובד בהפרשה יורד מהשכר ומקטין את הנטו שנכנס לחשבון. אבל התמונה המלאה הפוכה: הפרשת המעסיק מתווספת לחיסכון בלי שהיא נחשבת הכנסה חייבת עד לתקרה, והרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון עד תקרת ההפקדה המוטבת אחרי שש שנים. כלומר כל שקל שנגרע מהנטו נכנס לאפיק חיסכון מהמשתלמים בישראל. במחשבון אפשר להפעיל ולכבות את הרכיב ולראות את שני התרחישים זה לצד זה. התקרות והתנאים המדויקים נקבעים ברשות המסים ומתעדכנים, ולכן כדאי לאמת אותם לפני שמקבלים החלטה.

עצמאים יכולים להשתמש בו כדי להבין את מבנה הניכויים ואת השפעת מדרגות המס, אבל חישוב מלא לעצמאי שונה: הוא נעשה על הרווח השנתי אחרי הוצאות מוכרות, כולל מקדמות, דמי ביטוח לאומי בשיעורים אחרים והפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות עם תקרות משלהן. לכן עצמאי שרוצה תמונה מדויקת צריך לעבוד מול רואה חשבון או יועץ מס. שימוש טוב אחד כן קיים: מי ששוקל מעבר משכירות לעצמאות יכול להזין את השכר הנוכחי, לראות את הנטו, ואז לבדוק איזו הכנסה עסקית נדרשת כדי להגיע לאותה רמה אחרי כל ההוצאות.

תיאום מס נעשה מראש ומונע ניכוי מס עודף, והחזר מס נעשה בדיעבד ומחזיר מס ששולם ביתר. תיאום מס רלוונטי בעיקר למי שעובד ביותר ממקום אחד: בלי תיאום, כל מעסיק נוסף מנכה בשיעור המרבי, והנטו נשחק שלא לצורך. החזר מס רלוונטי למי שכבר שילם יותר מדי — למשל בגלל החלפת עבודה באמצע שנה, חודשי אבטלה, חופשת לידה, חל"ת או עבודה חלקית. את שניהם מבצעים מול רשות המסים. אם אתם לא בטוחים לאיזו קטגוריה אתם שייכים, התחילו מהבודק המהיר ולאחר מכן פנו לרשות המסים.

הפרשים קטנים הם דבר צפוי, ומקורם ברכיבים שהמחשבון לא יכול לדעת עליהם. הנפוצים שבהם: שווי שימוש ברכב או בטלפון, ניכויי רשות כמו ועד עובדים, ביטוח בריאות קבוצתי, החזר הלוואה או קרן ותק, זקיפות מס על הטבות, חישוב מס מצטבר שמתקן חודשים קודמים, והבדלים בשיעורי ההפרשה בפועל שנקבעו בהסכם העבודה. הדרך לצמצם את הפער היא להזין את הרכיבים המדויקים מהתלוש ולא הערכות. אם נשאר פער משמעותי, זו סיבה טובה לפנות לחשב השכר במקום העבודה ולבקש הסבר שורה אחר שורה.

מדרגות המס, תקרות הביטוח הלאומי ושווי נקודת הזיכוי מתעדכנים בתחילת שנת מס, ולעיתים גם במהלכה בעקבות חקיקה. אנחנו מעדכנים את המחשבון בהתאם לפרסומים של רשות המסים והביטוח הלאומי, אבל בתקופת מעבר ייתכן פער של ימים בין הפרסום הרשמי לעדכון. לכן, אם אתם מבצעים חישוב סמוך לתחילת שנה או אחרי שינוי חקיקה, כדאי להצליב מול הפרסום הרשמי. בכל מקרה מדובר במידע כללי ולא בתחליף לתלוש רשמי או לייעוץ מקצועי, ובמקרה של פער — הנתון של רשות המסים הוא הקובע.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ מס. מדרגות המס, תקרות הביטוח הלאומי ושווי נקודת הזיכוי מתעדכנים מעת לעת — אמתו את הנתונים העדכניים מול רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, או מול חשב השכר במקום העבודה.

מחשבון השכר

המרה בשני הכיוונים עם פירוט מלא — מס הכנסה, ביטוח לאומי, פנסיה, קרן השתלמות, נקודות זיכוי ועלות מעביד.

התחילו לחשב ←