ימי מחלה הם אחת הזכויות שעובדים מכירים בשמה ובכל זאת טועים בפרטים שלה: כמה ימים מגיעים, למה היום הראשון לא משולם ומה המעסיק רשאי לבקש. המדריך מסדר את הכללים של חוק דמי מחלה צעד אחר צעד, עם דוגמת חישוב והבהרה לגבי מי שחל עליו הסכם קיבוצי. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי, ולכן בכל נושא מצוין איפה כדאי לבדוק את המצב המדויק שלכם.

מה אומר חוק דמי מחלה ועל מי הוא חל

הזכות מוסדרת בחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976, שמשרד העבודה ממונה עליו. החוק חל על עובדים שהנושא לא מוסדר לגביהם בהסכם קיבוצי, וגם על מי שיש לו חוזה עבודה אישי. מי שחל עליו הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי מקבל את התנאים שבו, שלעיתים זהים לחוק ולעיתים טובים ממנו. לכן השלב הראשון הוא לברר איזה הסדר חל על מקום העבודה שלכם.

כמה ימי מחלה מגיעים בשנה

לפי החוק עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בתשלום בשנה, כלומר יום וחצי לכל חודש עבודה. התנאי הוא שהמחלה מגובה באישור רפואי. מקום עבודה רשאי להעניק יותר מהחוק, למשל בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי, אבל לא כדאי להסתמך על מספר ששמעתם מחבר בענף אחר. בקשו מהמעסיק לאשר בכתב מה המכסה אצלכם, ושמרו את התשובה בתיק האישי.

איך צוברים ימי מחלה

הימים נצברים לאורך השנה, והחלק שלא נוצל נשאר ביתרה לשנים הבאות. עובד שנעדר מעט בשנים רבות בונה לעצמו רשת ביטחון למקרה של מחלה ארוכה. כדי לדעת כמה ימים יש לכם, בדקו אם מחלקת השכר מציגה יתרה בתלוש או בדוח נפרד, ואם לא, בקשו אותה בכתב. כשאין נתון רשמי, קשה להתווכח על כל יום בנפרד.

עובדת ישראלית במשרד בודקת באפליקציה את יתרת ימי המחלה שלה ליד מחשב נייד
בודקים את יתרת ימי המחלה לפני שמדווחים

תקרת הצבירה של 90 ימים

הצבירה מוגבלת לתקרה של 90 ימי מחלה, ומעבר אליה אין צבירה נוספת. התקרה חשובה גם בהקשר אחר: החוק מגן על עובד מפיטורים בזמן מחלה עד מיצוי הימים שצבר, בגבולות 90 הימים. מי שמתמודד עם מחלה ארוכה צריך לדעת מראש מה היתרה האמיתית שלו, ולא להסתמך על הערכה. בדקו את הנתון לפני שמתחילה תקופת היעדרות ארוכה ולא אחריה.

כמה משלמים על כל יום מחלה

התשלום עולה בהדרגה. ביום המחלה הראשון לא משולמים דמי מחלה, ביום השני והשלישי משולמים 50% מהשכר הרגיל, ומהיום הרביעי ואילך משולם 100% מהשכר הרגיל, עד מיצוי הימים שיש לעובד. הכללים האלה נקבעו בתיקון מספר 4 לחוק משנת 2011, ולפניו האחוזים היו נמוכים יותר. מי שמזכיר לכם את האחוזים הישנים מסתמך על נוסח שכבר אינו בתוקף.

היום הראשון: למה אין תשלום ומה היוצא מן הכלל

היום הראשון נחשב יום המתנה ולכן בדרך כלל אינו משולם. יש יוצא מן הכלל מ-1 ביוני 2022: תיקון מספר 6 לחוק קבע שעובד החולה במחלה ממארת, או במחלה שמצריכה טיפול קבוע בדיאליזה, ונדרש לבדיקות תקופתיות לאחר ההחלמה, זכאי לדמי מחלה גם עבור היום הראשון. מי שמתאים להגדרה צריך לוודא שמחלקת השכר מכירה אותה ושהאישור הרפואי מתאים.

עובד חודשי מול עובד שעתי

החוק מבחין בין סוגי עובדים לצורך ספירת הימים. אצל עובד במשכורת חודשית תקופת המחלה כוללת את כל ימי המחלה, גם ימי מנוחה שבועית וחגים שחלו בהם. אצל עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעסיק, הספירה היא כל ימי המחלה פרט לימי מנוחה שבועית וחגים. ההבדל משפיע על מספר הימים שנגרעים מהיתרה, לכן כדאי לבדוק איך המעסיק סופר.

עובד חולה עם צעיף וכוס תה במטבח בבית מדבר בטלפון עם המעסיק
מדווחים למעסיק בהקדם ושומרים תיעוד

עובד לסירוגין

עובד לסירוגין הוא עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל המעסיק או במקום העבודה. אצלו תקופת המחלה היא ימי המחלה פרט למנוחה שבועית וחגים, כפול היחס בין הימים שעבד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר בשנים-עשר החודשים שקדמו למחלה, לבין ימי העבודה באותו רבע שנה. זו נוסחה מורכבת, ומי שמועסק בהסדר כזה צריך לבקש מהמעסיק את החישוב בכתב.

אישור מחלה: מה נדרש

הזכות לתשלום כפופה להמצאת אישור רפואי על המחלה. פרטי הנוהל, למשל איזה אישור מתקבל ומתי מגישים אותו, מוסדרים בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה). בפועל מבקשים אישור מהרופא המטפל, ושומרים עותק סרוק או מצולם לפני שמוסרים את המקור. אישור שלא הגיע למחלקת השכר בזמן עלול לעכב את התשלום, ולכן שלחו אותו במייל ושמרו את ההודעה. אם המחלה התארכה מעבר למה שהרופא אישר, בקשו אישור המשך וקבעו תור חדש מוקדם ככל האפשר.

מה לא חייבים לגלות למעסיק

בתיקון לתקנות נקבע שתבוטל החובה לפרט את האבחנה הרפואית באישור המחלה. מעסיק אינו אמור לדרוש לדעת ממה אתם סובלים, אלא רק שאינכם כשירים לעבודה ובאילו תאריכים. התקנות אינן גורעות מדין או הסכם אחר, ולכן אם במקום העבודה יש הסדר קיבוצי שונה, כדאי לקרוא אותו. אם המעסיק לוחץ לחשוף פרטים רפואיים, בקשו ממנו לנמק את הדרישה בכתב.

רופאת משפחה בישראל מוסרת אישור מחלה מודפס למטופל בחדר בדיקה בקופת חולים
אישור מחלה מרופא הוא תנאי לתשלום

איך מדווחים למעסיק ביום המחלה

החוק מסדיר את הזכות, אבל נוהלי הדיווח נקבעים בעיקר בחוזה, בנהלי החברה ובהסכמים. הדרך הבטוחה היא להודיע למנהל הישיר ולמחלקת השכר בהודעה כתובה, בוואטסאפ או במייל, כבר בבוקר המחלה, ולציין את התאריך ואת הכוונה להגיש אישור. כך נוצר תיעוד שמגן עליכם אם המעסיק יטען אחר כך שלא דיווחתם. שיחת טלפון בלבד קשה להוכיח. אם אתם עובדים במשמרות, ציינו גם איזו משמרת אתם מחמיצים, כדי שהמעסיק יוכל להשלים כוח אדם.

הסכם קיבוצי וצו הרחבה

אצל עובדים רבים החוק אינו המקור הראשי, כי הזכות מוסדרת בהסכמים קיבוציים, ולחלקם יש צווי הרחבה שמחילים אותם על כל העובדים בענף. הסכמים כאלה נותנים לפעמים זכות דומה לחוק ולפעמים טובה ממנה. כדי לדעת מה חל עליכם, שאלו את מחלקת השכר איזה הסכם או צו חל על מקום העבודה, ובקשו את הסעיף על מחלה. אל תניחו שהמספר שבחוק הוא מה שנוהג אצלכם.

ביטוח דמי מחלה אצל המעסיק

החוק מתיר למעסיק לבטח את עובדיו בביטוח דמי מחלה, וביטוח כזה פוטר אותו מלשלם דמי מחלה בעצמו. אם אתם מקבלים סכום שונה ממה שחישבתם, או שהתשלום מגיע ממקור אחר, שאלו אם קיים ביטוח כזה ומהם תנאיו. בקשו לראות את המסמך שמפרט את ההסדר, והשוו אותו לכללי החוק שמופיעים כאן, כדי לוודא שלא נפגעה זכות שמגיעה לכם.

איסור פיטורים בתקופת מחלה

סעיף 4א לחוק קובע שאין לפטר עובד בתקופת מחלתו עד מיצוי מכסת ימי המחלה שצבר, בגבולות 90 ימים. זהו הסעיף היחיד בחוק שחל על כל העובדים בישראל, גם על מי שחל עליו הסכם קיבוצי. אם קיבלתם הודעת פיטורים בזמן מחלה מאושרת, שמרו אותה יחד עם האישורים והיתרה, והתייעצו עם עורך דין במהירות. אחר כך בודקים גם את הזכאות לדמי אבטלה.

מחלת ילד

החקיקה מאפשרת להורה להיעדר בגלל מחלת ילד עד גיל 16: עד שמונה ימים בשנה, בתנאי שההורה השני אינו מקבל דמי מחלה באותו זמן, ועד 16 ימים להורה יחיד. יש הסדרים מיטיבים נוספים למחלה ממארת ולילד עם מוגבלות. הימים האלה נספרים על חשבון יתרת ימי המחלה של ההורה, ולכן הם מצמצמים את הרזרבה שלכם למחלה אישית.

אב ישראלי נשאר בבית עם ילדה חולה במיטה ומודד לה חום בסלון
ימי מחלה של ילד נספרים מיתרת ימי המחלה של ההורה

מחלת בן זוג או הורה

עובד רשאי להיעדר עד שישה ימים בשנה בגלל מחלת בן זוג או הורה, בתנאי שהחולה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לתפקודו היומיומי. גם כאן הימים נספרים מתוך יתרת ימי המחלה. כדי שהמעסיק יאשר, הכינו אישור רפואי שמתאר את מצב התלות, וכתבו בבקשה את שם הקרוב ואת התאריכים. בלי תיעוד מסודר קשה להוכיח שההיעדרות עונה על התנאי.

בדיקות הריון ולידה

בן זוג רשאי להיעדר עד שבעה ימים בגין בדיקות וטיפולים הקשורים להריון, על חשבון ימי המחלה שעומדים לזכותו, וכך גם ביום הלידה. זה לא מחליף את הזכויות סביב הלידה עצמה, שמוסברות במדריך דמי לידה. אם אתם מתכננים בדיקות, תאמו את הימים עם המעסיק מראש ושמרו אישורים מהמרפאה, כדי שהימים יירשמו נכון בתלוש. אם הם לא נרשמו כימי מחלה, בקשו תיקון לפני שהיתרה נפגעת.

עבודה חלקית והצעת עבודה חלופית

כשרופא קובע שעובד אינו מסוגל לבצע את עבודתו אלא באופן חלקי, והמעסיק מציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה, העובד אינו זכאי לדמי מחלה. שכרו בעבודה החלופית לא יפחת מהשכר שהיה מקבל בעבודתו הקודמת. עובד שעבד בפועל בזמן מחלתו, בשכר או בתמורה אחרת, אינו זכאי לדמי מחלה בגין אותה מחלה.

איך בודקים ימי מחלה בתלוש

בתלוש מחפשים את ימי ההיעדרות ואת התשלום שמופיע לצדם: שורה נפרדת לדמי מחלה, מספר הימים וההפחתה של היום הראשון. חלק מהתלושים מציגים גם יתרה, ואם שלכם לא, בקשו אותה בכתב ממחלקת השכר. השוו את מספר הימים לאישורים שהגשתם. הדרך לקרוא את כל שורות התלוש מפורטת במדריך קריאת תלוש שכר. אם חסרה שורה לפי האישורים שלכם, צלמו את התלוש ואת האישור יחד וצרפו אותם לפנייה כתובה, כך שהמעסיק רואה את הפער בלי הסברים ארוכים.

דוגמה: חישוב שלושה וחמישה ימי מחלה

נניח, לצורך המחשה בלבד, ששכר יומי רגיל הוא ₪400. מחלה של שלושה ימים: היום הראשון אינו משולם, היום השני והשלישי משולמים ב-50%, כלומר ₪200 כל אחד, ובסך הכל ₪400. מחלה של חמישה ימים: 0 + 200 + 200 + 400 + 400, כלומר ₪1,200. אלה סכומים ברוטו לפני ניכויים. כדי לראות את ההשפעה על הנטו, אפשר להזין את השכר במחשבון נטו וברוטו.

בעל עסק קטן ועובדת יושבים ליד שולחן ובודקים יחד תלוש שכר ודוח נוכחות
בדיקה משותפת של התלוש פותרת רוב המחלוקות

מה עושים כשהמעסיק לא משלם

אם ימי מחלה מאושרים לא שולמו או שולמו חלקית, התחילו בהשוואה בין התלוש, האישורים והיתרה, וכתבו למחלקת השכר פנייה קצרה עם התאריכים והסכום החסר. אם אין מענה, אפשר להיוועץ בארגון עובדים או בעורך דין, ולפנות לבית הדין לעבודה. אל תחכו שנים, כי זכויות כפופות להתיישנות, וקל יותר להוכיח כשהתלושים והאישורים עדיין בהישג יד. לעיתים הפנייה הכתובה עצמה פותרת את העניין, כי בעסקים רבים מדובר בטעות ולא בכוונה.

טעויות נפוצות של עובדים

הטעויות הנפוצות הן להניח שהיום הראשון משולם, לא לשמור אישור רפואי, לדווח רק בשיחת טלפון ולהשוות את התנאים לחבר בענף אחר שחל עליו הסכם קיבוצי שונה. טעות נוספת היא להתעלם מהיתרה עד שמגיעה מחלה ארוכה. כדאי לבדוק את הנתון פעם בשנה, באותו מועד שבודקים דמי הבראה ורכיבים שנתיים אחרים בתלוש. גם הגעה לעבודה חולים כדי לא לאבד יום עלולה לפגוע בבריאות ולטשטש את התיעוד של ימי המחלה.

טעויות נפוצות של מעסיקים

מעסיקים טועים בדרך כלל בחישוב אחוזי התשלום לפי הנוסח הישן של החוק, בדרישה לפרט אבחנה רפואית, בספירה לא נכונה של ימי מנוחה וחגים ובהתעלמות מהסכם קיבוצי שחל על העסק. עסק קטן יכול להימנע מהם אם הוא מגדיר נוהל דיווח כתוב, שומר אישורים בתיק העובד ומציג את הימים בתלוש. מעסיק ששומר את כל האישורים במקום אחד גם מקל על עצמו אם יגיע דיון בבית הדין לעבודה. בסיום עבודה בודקים גם את חישוב פיצויי הפיטורים.