בין ערב ראש השנה, יום שישי 11 בספטמבר, לשמיני עצרת ושמחת תורה, יום שבת 3 באוקטובר, עוברים 23 יום. זה החלון שבתוכו נופלות כמעט כל הוצאות תשרי: ארוחות חג, מתנות, ביגוד, אירוח, נסיעות ושבוע שלם של ילדים בבית. הבעיה התקציבית של 2026 היא לא גובה ההוצאה — אלא המיקום שלה בלוח השנה.

למה החלון הזה נופל כולו על משכורת אחת

חוק הגנת השכר קובע שמשכורת חודשית משולמת עם תום החודש שעבורו היא ניתנת, ולכל המאוחר עד ה-9 בחודש שאחריו. בפועל רוב השכירים מקבלים את משכורת אוגוסט בשבוע הראשון של ספטמבר — ואת משכורת ספטמבר רק בשבוע השני של אוקטובר, כלומר אחרי שמחת תורה.

התוצאה: גל ההוצאות שנפתח ב-11 בספטמבר ונסגר ב-3 באוקטובר ממומן כמעט כולו ממשכורת אחת. בשנים שבהן ראש השנה חל בסוף ספטמבר או בתחילת אוקטובר, ההוצאה מתפצלת בין שתי משכורות והלחץ מתפזר. השנה היא לא מתפצלת.

ספטמבר 2026 — 20 ימי עבודה בלבד

בספטמבר יש השנה 22 ימי ראשון עד חמישי. שניים מהם ימי חג: ראש השנה ב’ (ראשון, 13.9) ויום כיפור (שני, 21.9). נשארים 20 ימי עבודה.

מהמתייום בשבוע
ערב ראש השנה11.9.2026שישי
ראש השנה א’-ב’12–13.9.2026שבת–ראשון
ערב יום כיפור20.9.2026ראשון
יום כיפור21.9.2026שני
ערב סוכות25.9.2026שישי
סוכות א’26.9.2026שבת
חול המועד27.9–2.10.2026ראשון–שישי
שמיני עצרת ושמחת תורה3.10.2026שבת

לעובד במשכורת חודשית זה לא משנה את ההכנסה. לעובד שעתי זה כן: שלושה מחמשת ימי החג נופלים השנה בשבת, ולכן לא משולמים עליהם דמי חגים במקום שעובד א’-ה’. ההוצאה מגיעה לשיא בדיוק בחודש שבו ההכנסה יורדת. הפירוט המלא נמצא במדריך דמי החגים לתשרי 2026.

הגל אינו אחד — הוא שלושה

טעות התכנון הנפוצה היא להתייחס ל”הוצאות החג” כאל אירוע יחיד. בפועל יש שלושה גלים נפרדים באותה תקופה:

  1. ראש השנה (11–13.9) — הגל הגדול והצפוף. מזון, מתנות ואירוח, כמעט הכול בתוך 48 שעות.
  2. יום כיפור (20–21.9) — הגל הקטן. ערב יום כיפור, יום ראשון 20 בספטמבר, הוא ערב החג היחיד השנה שנופל על יום עבודה.
  3. סוכות וחול המועד (25.9–3.10) — הגל הארוך: סוכה, אטרקציות, נופש ופעילות לילדים לאורך שישה ימים רצופים.

הגל השלישי הוא זה שנוטים לשכוח בתכנון, והוא היקר ביותר למשפחות עם ילדים — פשוט מפני שהוא נמשך שבוע.

למה זה גדול יותר משנדמה

נתוני שב”א שפורסמו בתקשורת הכלכלית מראים שהיום היקר ביותר שנמדד במשק הישראלי היה 21 בספטמבר 2025 — היום שלפני ערב ראש השנה תשפ”ו — עם כ-2.897 מיליארד שקל בעסקאות ביום אחד. לשם השוואה, לפי סקר הוצאות משק הבית של הלמ”ס ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בישראל עומדת על סדר גודל של 18 אלף שקל. יום קניות אחד לפני החג מרכז נפח שלא דומה לשום יום אחר בשנה, וזה בדיוק היום שבו תוכניות תקציב נשברות.

חול המועד — החופשה שכבר שילמתם עליה

בין 27 בספטמבר ל-1 באוקטובר יש חמישה ימי עבודה. מי שלוקח את כולם מנצל חמישה ימי חופשה צבורים, שיש להם שווי כספי אמיתי. מעסיק שסוגר את העסק לשבעה ימים או יותר חייב להודיע על כך בכתב 14 יום מראש. שווה לברר מה קורה במקום העבודה עוד לפני ראש השנה, כי חופשה מרוכזת שלא תוכננה מוציאה מהתקציב פעמיים — גם את ימי החופשה וגם את ההוצאה על מילוי השבוע.

איך פורסים את זה נכון

השיטה הפשוטה היא להתייחס לספטמבר ואוקטובר כאל תקופה תקציבית אחת במקום שני חודשים. במקום לשאול “כמה יש לי החודש”, מחשבים את סך שתי המשכורות מול סך שלושת הגלים. שירות התקציב המשפחתי מאפשר להזין את שלושת הגלים כשלוש קטגוריות נפרדות ולראות את היתרה בסוף התקופה ולא בסוף החודש — וגם לשלב את זה עם שיטת 50/30/20 לחלוקה הרגילה של ההכנסה.

שלוש פעולות שמזיזות את המחט:

  • תקרה נפרדת לכל גל, שנקבעת לפני 11 בספטמבר ולא אחריו.
  • דחיית כל הוצאה שאפשר לאוקטובר — תשלומים לחול המועד שיבוצעו אחרי ה-1 באוקטובר נופלים כבר על המשכורת הבאה.
  • בדיקת הנטו לפני החג ולא אחריו, במיוחד לעובדים שעתיים. מחשבון הברוטו-נטו נותן את המספר שייכנס בפועל, והמדריך על הפער בין ברוטו לנטו מסביר לאן הולך ההפרש.

שורה תחתונה: 23 יום, שלושה גלים, משכורת אחת. מי שמתכנן את זה ב-10 בספטמבר נכנס לתשרי עם מספר ביד; מי שמתכנן ב-14 באוקטובר מגלה אותו בדף החשבון.